הדור שמאס בדמוקרטיה ועלול להחזיר את הכלכלה לאחור

הפופוליזם בצד הימני של המפה הפוליטית איננו חדש – הוא משתרע מאיטליה ועד MAGA של טראמפ בארצות הברית. הוא מציג טענה שלפיה הדמוקרטיה הליברלית הגיעה לסוף דרכה ובמקומה יש לכונן שיטת ממשל שמקדמת במישרין, כלומר, ללא בחירת נציגים פרלמנטריים, את טובת הכלל על בסיס ערכים לאומיים, ולפעמים דתיים, משותפים. יש לכך השתקפות מסוימת גם בשולי החברה בישראל.

לצד זאת אנחנו עדים במקומות רבים במערב לצמיחתו של פופוליזם שמאלי, בעיקר בדור ה-Z. חלק בולט בדור צעיר זה מאס בדמוקרטיה המקובלת והוא חותר לכינון משטר סוציאליזם קיצוני, לרבות שינויים מרחיקי לכת בכלכלה, שכוללים בין השאר פיקוח על המחירים, פגיעה בחופש העיסוק, העלאה דרסטית של מיסי רכוש ועוינות כלפי הרכוש הפרטי והמשק החופשי.

בישראל, הגורם הפוליטי הקרוב ביותר לגישה הזאת הוא מפלגת הדמוקרטים, שהמרחק בינם ובין התנועה של בן-גוריון ואפילו התנועה של רבין הוא כמרחק בין שם מפלגתם לאופייה האמיתי. הדמוקרטים אומנם אינם מייצגים את כל השמאל הישראלי, אך במצב פרלמנטרי מסוים ההשפעה שלהם עלולה להיות הרסנית למשק ולדמוקרטיה בכלל, ועלולה להחזיר את ישראל ואת כלכלתה בפרט שנים רבות לאחור.

בחלק מארצות המערב, כגון בריטניה, צרפת וארצות הברית, הפופוליזם השמאלני מתבטא גם באנטישמיות ובשנאה קיצונית לישראל על רקע המלחמה בעזה. זו הפכה מבחינתם לקריאת כיוון כללית, כפי שראינו לאחרונה בפריימריז במפלגה הדמוקרטית בניו יורק ובזירות נוספות. השבועון הליברלי "האקונומיסט" הזהיר במאמר שהקדיש לפופוליזם השמאלני מפני האפשרות שהוא יחדור גם לתודעת השמאל הדמוקרטי והמרכז-שמאל.

מה שאירוני וטרגי בעניין הוא שכל זה כבר נוסה בעבר – נכשל והפך לאסון מבחינה כלכלית, מבחינה חברתית ומבחינת המבחנים העיקריים של צדק ושוויון. זה קרה בברית המועצות ובגוש הקומוניסטי וגם בגרמניה הנאצית ובאיטליה הפשיסטית ומאוחר יותר בארגנטינה של פרון. יש לזכור שהנאציזם היה שם מולחם מלאומיות וסוציאליזם, ושמוסוליני באיטליה התחיל את דרכו הפוליטית במפלגה הסוציאליסטית.

מטריד ומקומם במיוחד שבחלק מהארצות שבהן הפופוליזם השמאלני עושה נפשות נמנים עם פעיליו המרכזיים ואף עם המובילים גם יהודים. התופעה של יהודים שמתכחשים לזהותם ופועלים נגד עמם כדי להתקבל כשווים או אפילו כפריבילגים בין הגויים הייתה ידועה עוד לפני קרל מרקס, אך עמדתם המעוותת של אלה בעידן של גלי אנטישמיות גואים וניסיונות להביא להכחדת המדינה היהודית מטילים עליהם כתם מוסרי בלתי נמחק.

לפופוליזם, הן הימני והן השמאלני, יש ביטויים שונים בהתאם לאפיוני המדינות והחברות השונות. בארצות הברית יש לפופוליזם היבט נוסף: המגמה הגוברת בימין האמריקאי להגדיר את ארצם כמדינה נוצרית. בספרו החדש "Communion" קורא ג'יי.די. ואנס, סגן הנשיא האמריקאי ונשיא אפשרי בעתיד, לכינונה מחדש של ארצות הברית כ"מדינה נוצרית" – לא על פי המסורת היהודית-נוצרית כפי שהיה נהוג לחשוב עד כה, אלא כמדינה המושתתת על "הערכים המוסריים הנוצריים המשותפים". זה, לדעתו, צריך להקיף כל נושא, כולל כלכלה, תרבות, מדיניות חוץ ומדיניות פנים.

יש בארצות הברית מי שמוסיפים להגדרה "נוצרית" גם "לבנה", אף שוואנס עצמו איננו שותף לכך, והוא גם איננו גזען או אנטישמי. אבל יש להניח שיהודים אמריקאים שעיניהם פקוחות אינם אטומים להשלכות האפשריות של המגמה הזו על העתיד היהודי בארצות הברית.

פורסם במעריב.

ניוזלטר

מסמך עקרונות מדיניות

|

Mivtachi © 2026 | All rights reserved.