בחברות עסקיות גדולות ובארגונים גדולים מקובל לקבוע אסטרטגיה ומקובל לעדכן אותה מעת לעת – בגין השתנות תנאי השוק או בגין השתנות יכולות ועוד.
בכך ניתן לחזק את היתרון היחסי הישראלי בתחומי הכוח הקינטי (הלוחם) ובתחומי הטכנולוגיה. הסכמי אברהם, שייעודם הוא בין השאר ליצור ברית וכוח מול איראן, עשויים להתייתר כאשר איראן תוכרע. להערכתי, ההיחלשות של איראן הייתה מביאה להתחזקות של פקיסטן, טורקיה ומצרים – ואנחנו היינו נדחקים לשוליים.
ישראל וארה"ב הלכו זו לצד זו, לא בגלל "רומנטיקה", אלא בגלל אחדות אינטרסים לאורך פרק זמן משמעותי, וטוב שידענו לנצל זאת על מנת להשית על איראן מכה כואבת ומשמעותית. אך כבכל שותפות אסטרטגית בין שני גורמים מדיניים, יש עליות וירידות בחפיפה באינטרסים ואפילו הפסקות ממושכות עד כדי ניתוק. זה טבע העולם מאז ומעולם.
למדינת ישראל יש עתה חשיבות בעדכון האסטרטגיה שלה בגין שינויים במטריצה המדינית והכלכלית, ובחיבור לדרך בכיוון כללי דומה אך שונה לא מעט. ללכת לדפ"א (דרך פעולה אפשרית) ב'. הגורם האסטרטגי הראשון המשפיע הוא העובדה שבחירות האמצע בארה"ב יתקיימו בחודש נובמבר, והמפלגה הרפובליקנית רוצה לנצח בהן. הגורם השני הוא עליית מחירי הנפט והאינפלציה בעקבותיה, שעלולות לפגוע קשות בשוק ההון ובכלכלות העולם.
לצורך יצירת עדכון באסטרטגיה הישראלית מול איראן והמזרח התיכון בכלל, יש להתייחס לכמה הנחות יסוד ולכמה הנחות מוסכמות. הנחה ראשונה היא כי ארה"ב חיונית לביטחונה של ישראל, ולכן בכל מקרה אין לפגוע ביחסים עימה באופן משמעותי.
הנחה שנייה היא כי קיימת שנאה עזה בין המוסלמים השיעים לבין המוסלמים הסונים. זו שנאה שלובשת ופושטת צורה, אך היא נמצאת עמוק בליבותיהם של המוסלמים. איראן, במיוחד בתצורתה הנוכחית, היא מדינה שיעית קיצונית כמעט בהגדרתה.
הנחה שלישית היא כי גם המדינות הסוניות שנמצאות באזורנו מבינות עכשיו טוב מבעבר כי לארה"ב יש מטריצה של אינטרסים שאינה חופפת, בהכרח ולאורך זמן, את אלו של מדינות האזור.
הנחה רביעית היא כי איראן לא מקיימת הסכמים. אם לשפוט לפי העבר, אזי אפשר להניח שאיראן תמשיך לשאוף לנשק גרעיני על מנת להבטיח את השלטון שנחלש בגין המלחמה. כמו כן, המלחמה העצימה את מעמדה מבחינות מסוימות מול שכנותיה. אפשר להוסיף להנחה זו את התובנה כי מאבקים אזוריים יימשכו מול איראן בפרופיל זה או אחר גם בעתיד.
הנחה חמישית היא שהתחרות במכירת נפט הולכת להחריף בגין התפתחות האנרגיות החלופיות, ובמיוחד האנרגיה הסולרית. חשוב לזכור כי מכונית חשמלית אינה מביאה לחיסכון גדול כל עוד ייצור החשמל עצמו אינו בא מהשמש והרוח. לכשהביקוש לנפט ונגזרות אחרות יירד, לאיראן יהיו מנופי תחרות חזקים מול מתחרותיה באזור.
ההנחה השישית, המובנת מאליה, היא כי הסכמים שנחתמו לא יחזיקו מעמד ללא איזונים שחלקם נגזר מכוח צבאי. כל הסכם, גם הסכם שלום, לא יחזיק מעמד כל זמן שמפר ההסכם לא יניח כי ההפרה תסב לו נזק בלתי נסבל לשיטתו.
הנחת היסוד השביעית והאחרונה היא כי בעקבות מבצעי התקיפה באיראן, בלבנון, בעזה ובשטחי יהודה ושומרון, בו־זמנית, ישראל יצרה לעצמה בעיני שכניה האזוריים את ההכרה וההוקרה כי היא מנוף כוח משמעותי, חזק ממצרים, טורקיה, פקיסטן ועוד.
לאור הנחות יסוד אלו, אני מעריך כי בהמשך הדרך מדינות סוניות, אך גם אחרות, ימשיכו לחפש בעלות ברית כישראל. חלקן באורח גלוי וחלקן כ"פילגשים". על הבריתות האלה יש לעבוד עכשיו. כי הביקוש יהיה גדול יותר בגלל ההתפכחות מסיוע אמריקאי "בכל מצב". יש לשער כי ארה"ב תשמח לבריתות אלה, כי בכך תחסוך מעצמה העברת ארמדות וכוחות אחרים לאזור. כמו כן, הריצה של אמריקה למלחמות תפחת בממשלים הבאים.
לסיכום, אין סיבה להתרגשות יתר. מה שקורה עכשיו הוא שלב לגיטימי במערכה להחלשת איראן. ביצענו פרק משמעותי ביותר, ועוד ידנו נטויה. יצרנו לעצמנו מעמד של מעצמה, ומה שנדרש עכשיו הוא למצוא את הדרך לנצל את הצורך של שכנינו להפגין כוח מול איראן במעמדה החדש־ישן.
כדי לבצע את הנדרש, על מנת לייצר את הבריתות האלה, נדרשת יכולת ניהולית מולטי־דיסציפלינרית. כמו כן, נדרשת לכידות בתוכנו. המערכה לא תמה.
פורסם במעריב.
