בשמחת תורה נציין שנתיים למלחמה הקשה והארוכה בתולדות מדינת ישראל. כל תחקירי צה"ל שפורסמו לציבור עסקו עד כה רק ביממת המלחמה הראשונה. אבל מאז כוחות צה"ל וכל מערכות הביטחון פועלים במשך שנתיים במלחמה מורכבת בשבע זירות.
ההסכם שנחתם אתמול לפנות בוקר צפוי להביא לסיום המלחמה, לכל הפחות בצורה ובמסגרת שבה התנהלה עד היום. זה זמן להקדיש לכך כמה הערות חלקיות ביותר, לשאלה שמרחפת מעל המאמץ המלחמתי זמן כה רב: מדוע שנתיים?
מאז סיום מלחמת העצמאות תפיסת הביטחון הישראלית שאפה למלחמה קצרה במטרה לאפשר שיבה מהירה לשגרת הקיום של מדינה נורמלית. עד 7 באוקטובר 2023 הנחת המוצא באגף התכנון בצה"ל לחישוב מלאי התחמושת והחלפים למלחמה התבססה על צפי של שלושה שבועות. התמשכות המלחמה הרחק מעבר למתאר הייחוס הזה מבקשת מאליה בירור בשאלה למה זה קרה?
בירור לא פחות חשוב כרוך בשאלה איך בכל זאת, למרות תכנון המשאבים למלחמה קצרה, הצליחה מערכת הביטחון להסתגל לתביעות העצומות של המלחמה המתמשכת. מבט לסוגיית המשאבים יטיל אור על מאמץ חסר תקדים המתנהל במשרד הביטחון לרכש חיוני בזירה הבינלאומית, בעיקר בארה"ב. במקביל, נוהל מאמץ להגברת הייצור בתעשייה הישראלית. סוגיה זו ללא ספק תוצב כפרק מרכזי בלקחי המלחמה לתפיסת הביטחון העדכנית.
אנחנו שדה הקרב העתידי
אולם יש הסברי עומק נוספים, ולא כולם נמצאים בצד הישראלי. הבולט שבהם כרוך במאמץ המודע והמתוכנן של איראן לפתח מודל לחימה שישלול מישראל את היכולת לסיים את המלחמה בהישג משמעותי בזמן קצר. מאמץ זה משתלב היטב בשינויים המהותיים של שדה המלחמה במאה ה־21. מלחמות מתרחשות במרחב העירוני האזרחי, בתוככי ובנוכחות אוכלוסייה אזרחית, ותוך שימוש באמצעי לחימה חדשניים דוגמת רקטות, רחפנים, כטב"מים ומטעני נפץ משוכללים. אמצעים אלה נגישים לתפעול ללא צורך בהכשרה ארוכה ונמצאים בתפוצה רחבה בשוק האזרחי.
כל השוואה להישגי צה"ל במלחמת ששת הימים, שהסתיימה בניצחון מהיר, מופרכת בבסיסה. לא דומה מלחמה ממוכנת במדבר הפתוח מול מערכת צבאית קונבנציונלית, מאורגנת בהיגיון מלחמת העולם השנייה, למלחמה במרחב עירוני צפוף ערוך להגנה בכל הממדים, כולל במערכי תת־קרקע מסועפים.
הסבר נוסף קשור למניעים הדתיים האמוניים של האויבים החדשים המופעלים כולם ברוח הג'יהאד האסלאמי. מבחינה צבאית, חמאס ככוח צבאי אכן הוכה קשות כבר בקיץ שנה שעברה. אבל היכולת שלו להשתנות, להרחיב את שורותיו במתגייסים צעירים ולאמץ דפוסי פעולה של גרילה נובעת במידה רבה מכוח ההנעה הדתי־אמוני.
גם לתמורות במערכת הכוחות העולמית יש תפקיד בהתארכות המלחמה. מלחמת יום הכיפורים התרחשה במציאות גלובלית שההיגיון המעצב שלה היה המלחמה הקרה בין הגוש הסובייטי לבין הגוש המערבי בהנהגת ארה"ב. מתוך איזוני ההרתעה ההדדית, העולם היה נתון אז במצב של סדר עולמי. על תשתית הסדר הזה הושתתה הפסקת האש לסיום מלחמת יום הכיפורים, בהסכמת בריה"מ וארה"ב ובתמיכת הסדר הזה עוצבו בהמשך, בידי מזכיר המדינה קיסינג'ר, הסכמי הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה ומצרים.
המלחמה שפרצה באוקטובר 2023 תוכננה על ידי איראן ושלוחיה בהתייחסות לתהליך המתמשך של אובדן הסדר העולמי. המלחמה המתמשכת באוקראינה המגיעה בפברואר הקרוב לשנתה הרביעית, כמלחמה המסכנת גם את יתר מדינות אירופה, מסמנת את המציאות החדשה בסימן מובהק של חולשת מנופי הסדרה בינלאומיים. במציאות העולמית, שבמידה רבה נעשתה כאוטית, גם תוכנית הנשיא טראמפ לסיום המלחמה בעזה, על אף התשובה החיובית כביכול של חמאס, נתונה בשלב זה באי־ודאות.
בין עזה ללבנון
המבקרים את המשך הלחימה ברצועת עזה מצביעים על הצלחת צה"ל בלבנון ושואלים מדוע לא ניתן לשכפל ברצועת עזה את ההיגיון האסטרטגי המוצלח מזירת הצפון. אלא שגם כאן, מלבד ההבדל הגיאוגרפי בין הזירות, ההבדל טמון בשונות המובהקת במטרות המלחמה. רק באמצע ספטמבר 2024 נוספה על ידי הדרג המדיני מטרת מלחמה מוגדרת לזירת הצפון והיא התמקדה ביצירת התנאים להשבת תושבי הצפון הישראלים לבתיהם – תנאים שאכן הושגו בהצלחה. המתקפה על חיזבאללה אמנם פגעה בו בהיקף מערכתי, אך מלכתחילה לא כוונה להשמדת ארגון חיזבאללה ככוח חמוש בלבנון.
גם מתווה ההסכם המדיני להפסקת האש בהתבססותו על החלטת מועצת הביטחון 1701 לא כוון לביטול נוכחותו של חיזבאללה בלבנון ככוח חמוש, ובלבד שזה יתקיים מצפון לליטני. הלחצים מתוך מדינת לבנון להתפרקות חיזבאללה מנשקו הם תוצאה של התהוות לבנונית פנימית שנובעת ממבנה האוכלוסייה בלבנון – שכולל עדות נוצריות, סוניות, דרוזיות – אשר מעוניינות בעקבות היחלשות חיזבאללה בהשבת הריבונות והביטחון הפנימי למדינת לבנון. תנאים ייחודיים אלה לא קיימים ברצועת עזה.
ניצחון החוסן הישראלי
ויש גם הסבר פנימי. חוסנה של החברה הישראלית היה נדבך משמעותי ביכולת העמידה של מדינת ישראל במלחמה המתמשכת. במסמך היסוד שכתב בן־גוריון ב־1953 על סוגיית הביטחון, הוא הביע דאגה מהיכולת הטמונה בממדים הלא צבאיים של המלחמה. "גורמים לא צבאיים", הדגיש, "יכריעו לא פחות מגורמים צבאיים: יכולתה המשקית והכספית של האומה, הכושר המקצועי של אנשי המלאכה, החרושת והחקלאות… ועל הכול הליכוד והרוח של העם…"
למרות מחלוקת פוליטית קשה, וטענות כי המלחמה המתמשכת מונעת מאינטרסים פוליטיים, צה"ל, והחברה הישראלית בכללותה, ובעיקר אנשי המילואים, הצליחו לעמוד בנטל המלחמה. מדובר במסירות ובחוסן פנימי שמבחינות רבות הפתיעו לטובה.
המלחמה בכללותה בכל הזירות, כולל הזירה החות'ית, טרם הסתיימה. לצה"ל הישגים רבי משמעות בכל הזירות, אבל לכשתסתיים המלחמה הניצחון בה יהיה תלוי לא מעט בתודעה הישראלית בסיפור שנספר עליה ובמגמות הצמיחה בחומר וברוח שתבואנה בעקבותיה.
פורסם בישראל היום.
