מי מבין טוב יותר את האויב, הרמטכ"ל או נהג מונית? אני רוצה לטעון שנהג מונית, וגם שזה מדעי. כמובן שאני לא מדבר רק על הרמטכ"ל, אלא על קבוצה רחבה של בכירים במערכת הביטחון ומדינאים רבים אל מול קבוצה רחבה ביותר של אנשים "פשוטים".
ועוד דבר, אני מדבר על ממוצעים, סטטיסטיקה. כלומר, יש יוצאים מהכלל בשני הצדדים. ייתכן נהג מונית שאיננו מבין את האויב, ואילו איש מערכת הביטחון או מדינאי שדווקא מבין אותם בכלל לא רע
הכול החל לפני כחמש מאות שנים, בזריחתה של העת החדשה במערב, אז החל האדם להיפרד מהקבוצה ולהפוך לאינדיבידואל. תהליך זה היה כרוך בשינויי חשיבה מרחיקי לכת שגרמו להתפתחות היצירתיות, המדע והדמוקרטיה. לענייננו אציין כאן רק התפתחות אחת מתוך רבות – הכישורים החברתיים שהיו מפותחים מאוד, עת חש האדם את עצמו חלק מהקבוצה, הפכו לכישורים אנליטיים אותם מבצע האדם עם עצמו.
חִשבו על ילד שגדל במשפחה מורחבת, כשהוא רוצה סוכרייה לפני הארוחה והאמא מסרבת. הוא ילך לסבתא, ואם היא תסרב – הוא ילך לדודה. הוא לומד להסתדר בקבוצה, והיכולת המניפולטיבית שלו מתפתחת. בעת החדשה, כשהמשפחה הפכה לגרעינית ומצומצמת יותר, התנוונו כישורים אלה והתפתחה החשיבה הלוגית, הרציונאלית והמדעית. פעולות אינדיבידואליות ביסודן, כך תגיד כל מורה לתלמיד בכיתתה שכדי לפתור את התרגיל בחשבון הוא צריך לסמוך על עצמו.
נהג המונית שלנו, לא רק שסיכוייו לבוא מחברה מסורתית קולקטיבית מזרחית הם גבוהים יותר – מה שאומר שכישוריו החברתיים גבוהים יותר – הוא גם בחר במקצוע שפחות דורש חשיבה אנליטית ויותר קשר ושיחה עם אנשים. לא רק הוא, כמובן, אלא מקבץ גדול של אנשי מקצוע שעיסוקם דורש פחות לימודים אקדמיים, ועל כן בדרך כלל פחות חשיבה אנליטית, ויותר חשיבה המבוססת על הכרת האחר והבנתו ופיתוח קשרים אישיים.
בצד השני, הרמטכ"ל ודומיו, מעבר להיותם על פי רוב בני החברה המערבית-מודרנית אם במוצאם ואם עקב חינוכם והשכלתם, לא היו יכולים להגיע לתפקידם המשמעותי ללא שימוש תדיר בכלי חשיבה רציונאליים. ראו נא בטלוויזיה איך הדוברים האלה על פי רוב מנמקים את עצמם באופן מסודר והגיוני ככל שניתן.
התוצאה היא מה שסאדאת עשה לנו ביום כיפור, ומה שסינוואר עשה לנו בשבעה באוקטובר ומה שהאיראנים עושים למערב זה עשרות שנים – מניפולציות שאנו בני המערב המודרני מתקשים להתמודד איתן. כשאני אומר "אנחנו", אני מתכוון לקובעי המדיניות שלנו ומערכת הביטחון – לא לנהג המונית שלנו. הוא במקרים רבים לא חשב שחמאס מורתע ולא האמין בהסכמי שלום שהוליכו אותנו שולל.
סיפור ידוע הוא על ראש מוסד אחד שלקח איתו את המנקה במשרדו למפגש עם מנהיג ערבי כדי שתעזור לו לתהות על קנקנו. בסדרת "הצופן התרבותי" מפרי עטי שהוציאה אוניברסיטת בן גוריון, אני פורש מאות שיטות מניפולציה שהפעילו הערבים עלינו – אכן עלינו לא רק להיות צנועים יותר ולהכיר בנקודות החולשה שלנו, שבהן אויבינו עולים עלינו עשרות מונים, אלא גם להתחיל להקשיב לנהג המונית שלנו.
פורסם במעריב.
