כל בוגר של בית הספר לפיקוד ומטה בצה"ל אמור לדעת כי מרכיב מרכזי בהכרעת אויב הוא הקרב על התודעה שלו. כאשר אויב נכנס לתודעה שהוא מתחיל להפסיד, הוא קורס או מתמוטט. להמחשה, במלחמות קדש, ששת הימים ויום הכיפורים הייתה נקודה שבירה שבה האויב קרס. במלחמת קדש ובמלחמת ששת הימים זה קרה לאחר הבקעת הקו המצרי הראשון בחזית סיני. במלחמת יום הכיפורים זה קרה לאחר צליחת התעלה.
מדינת ישראל בהנהגת בנימין נתניהו הובילה את המלחמה האחרונה בכמה גזרות. גזרת חמאס בעזה הייתה המורכבת יותר מבחינת היכולת לייצר תודעת תבוסה אצל האויב. הנסיבות והגורמים שמנעו מחמאס תחושת תבוסה וכניעה מוקדמת היו מדינות אירופה והדמוקרטים בארה"ב, שנתנו לחמאס תחושה שהנה המלחמה מסתיימת בלחץ בינלאומי, ולכן כדאי לספוג מהלומות אך להחזיק מעמד; המתווכות הערביות, שמנעו מארגון הטרור תודעת תבוסה חרף המצב האמיתי בשטח; ואמונת חמאס שבגלל החטופים שבידיו ישראל לא תלך עד הסוף להכרעתו.
אך הגורם החשוב ביותר לחיזוק חמאס היו ההפגנות המתמידות והקריאות להפסיק את המלחמה בכל אחד משלביה. אינני יודע אם זה בכוונת מכוון או אולי כתוצאה בלתי נמנעת, אך נוצרה מעין חפיפה בין משפחות החטופים לבין הנלחמים להפלת נתניהו בעת המלחמה. הדבר יצר מראית עין של "זהות אינטרסים" בין חמאס למפגינים. חמאס נטה להאמין שאם ביבי ייפול, תקום ממשלה מתונה שתכיל את קיומו. אני מעריך כי המלחמה פרצה בגלל תובנת ניצחון אפשרי אצל חמאס והאיראנים, בגין ההפגנות ששטפו את הארץ והקריאות לסרבנות. כלומר, אצל חמאס תודעת הניצחון החלה לפני 7 באוקטובר.
התקשורת הישראלית ברובה, ובה "לשעברים", שאמורים להבין כי מנצחים במלחמה בזכות פגיעה בתודעה, פעלה באורח מוזר – בידיעה או בשוגג – נגד יצירת תודעת תבוסה אצל האויב, על ידי אמירות כגון: אין סיכוי לנצח במלחמה, אסור להיכנס ללבנון, לא נצליח להביס את האיראנים, לא נצליח להיכנס לרפיח ועוד. את ראש הממשלה כינו בכינויים שונים, ואף יצרו תחושה של "הנה אנחנו מפילים את נתניהו".
במהלך המלחמה היו מספר הזדמנויות שבעטיין הצליחה מדינת ישראל להחזיר את מרב החטופים. שחרור החטופים התבצע כאשר חלה התעצמות בלחימה, וחמאס רצה למתן ולהרוויח זמן. באקט הנוכחי שהביא לשחרור החטופים, הצליחו נתניהו וממשלתו ליצור נקודת מפנה ארכימדית בתודעת חמאס וליצור אצלו תובנה שהוא עומד להיות מחוסל. הנאום של נתניהו ושל דונלד טראמפ באו"ם, לצד כניסה מסיבית לעזה חרף התנגדות הגורמים שציינתי, בתגבור ובגיבוי משמעותי של נשיא ארה"ב, שגויס בחוכמה לעניין, יצרו מציאות חדשה.
למעשה, נתניהו גבר על חמאס בזכות ניצחון על הגורמים שסייעו לארגון הטרור להחזיק מעמד קודם לכן. הוא ניצח את התקשורת, את ההפגנות בנות שלוש השנים, את מנהיגי אירופה, את קטאר ואת חיזבאללה ואיראן. הוא עשה זאת בתחכום ובעיקר בנחישות.
לגבי המלחמה כולה, שהסתיימה השבוע, אני חושב שהקונספציה השגויה נוצרה על ידי אותם אנשים שמאשימים היום את ראש הממשלה באימוצה. לכן אני חושב שנתניהו אשם בכך שהוא שמע בקולם של ה"לשעברים" בשנים שלפני 7 באוקטובר ולא טרח לבדוק אותה מקרוב, אך אני מעריך את העובדה שהוא לקח אחריות – וחדל להקשיב לאותם גנרלים ולראש השב"כ במלחמה הזו.
