במהלך מלחמת חרבות ברזל אנו עדים לאמירות של פוליטיקאים, מרביתם בכירים לשעבר במערכת הביטחון, כמו הרמטכ”ל לשעבר בוגי יעלון והאלוף במילואים יאיר גולן, בדבר היותו של צה”ל צבא המעורב בביצוע פשעי מלחמה. את ההקצנה בהתבטאויות מייצגת זו האחרונה של יאיר גולן, יו”ר מפלגת הדמוקרטים, שלפיה “מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב”.
הניסיון לטעון שהביקורת אינה מופנית נגד צה”ל, אלא נגד הממשלה, בשל גורמי ימין קיצוניים המכהנים בה, אינו מכשיר את השרץ, שכן אין חולק על כך שמי שלוחץ על ההדק הוא החייל שבקצה שרשרת הפיקוד. אין צורך להכביר מילים על הנזק שגרמה האמירה לתדמיתם של מדינת ישראל וצה”ל בדעת הקהל העולמית, ובעיקר על היותה רוח גבית להליכים המתנהלים נגד מדינת ישראל ושלוחיה בבית הדין הבינלאומי לצדק.
הסיבה לשיעור הנפגעים בקרב האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה היא העובדה שארגוני הטרור משתמשים באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי. ברור כי החלטה גורפת שלא לפגוע בקיני טרור רק בשל היותם מוטמעים בתוך אוכלוסייה אזרחית תביא לפגיעה חמורה ביכולת לנצח במערכה ואף לפגיעה מיותרת בחיילי צה”ל.
ארגוני הטרור ממקמים בכוונה את מפקדותיהם, את אתרי שיגור הטילים ואת המארבים בתוך האוכלוסייה האזרחית. הם יודעים שבצה”ל מובאת עובדה זו בחשבון בשם “עקרון המידתיות” ובשל ההנחה שאם ייפגעו אזרחים, ישמש הדבר כלי בתעמולה נגד ישראל. לא זו אף זו, הוכח שאזרחים רבים בעזה משתפים פעולה עם ארגוני הטרור מתוך רצון ואידיאולוגיה. כבר ראינו לא מעט מנהרות שיצאו מתוך בתי מגורים ומבנים אזרחיים. עם זאת ראוי לחזור ולהדגיש כי הרג אזרחים מתוך מניע של נקמה אסור בתכלית האיסור לפי הדין הבינלאומי, אך בעיקר בשל היותו של צה”ל צבא ערכי ומוסרי.
לי ברור כי אמירות הפוליטיקאים בנושא נאמרות על רקע מאבקים פוליטיים. הדעת נותנת כי יאיר גולן ודומיו, שפיקדו על חייליהם לבצע משימות, היו שותפים כנראה לפגיעה באוכלוסייה אזרחית כשהדבר נדרש ולסיכון אזרחים במהלכים כנוהל שכן. השמעת האמירות בפומבי פוגעת גם במוטיבציה של חיילי הסדיר והמילואים להילחם, אם בשל העובדה שהם מאמינים לדברים, או מפני שהם אינם מוכנים לחרף את נפשם ולאחר מכן להיות מוכתמים כפושעי מלחמה.
מצערת העובדה כי דווקא אותם בכירים, המקבלים פנסיות תקציביות שמנות מתקציב משרד הביטחון, פועלים בדרך הפוגעת למעשה בביטחון. השימוש שעושים הבכירים בדרגותיהם מחייב לשקול את שלילתן של הדרגות – ונושא זה נתון לשיקול דעתו של הרמטכ”ל במקרים מיוחדים. אין אדם יכול לטעון שהצבא אינו מוסרי, ולהמשיך להשתייך אליו.
הכותב הוא סגן הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, וחבר ב"מבטחי" – פורום מפקדים לאומי
פורסם במעריב.
