געגועיי לקיסינג'ר: האדריכל של מלחמת ויאטנאם כאילו צפה את הכל
הנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה המיתולוגי של ארצות הברית כאילו צפה מראש את המערכה שבה ישראל וארצות הברית מתמודדות עכשיו נגד איראן וכבר אז הצביע על רפיסותה של אירופה
24/03/2026
Kissinger | credit: Jay Godwin, Wikimedia commons
"מה היה קיסינג'ר עושה במצב הנוכחי?" היא שאלה שחוזרת בכמה מאמרים על המלחמה, אך למעשה זו שאלת סרק, שהרי מדינאים פרגמטיים כהנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה של ארצות הברית לשעבר, או בן־גוריון ודיין אצלנו, התאימו את מדיניותם למצבים קונקרטיים. תכונה בולטת מאוד בדיפלומטיה של קיסינג'ר הייתה המעורבות האישית שלו במהלכים השונים. קשה לראות היום מי שידמה לו מבחינה זו, גם לא בצד האמריקאי.
קיסינג'ר דגל בסדר עולמי שבו ניצחון האינטרסים של גורם אחד אינו מחייב בהכרח את ביטולם המוחלט של האינטרסים של הגורם הנגדי. הוא האמין שבכך טמון הסיכוי לקיומם של הסדרים והסכמים, אך עם זאת היה חסיד הריאלפוליטיק וגרס שאין דיפלומטיה מצליחה ללא מרכיב כוח. במובן זה, הוא הזדהה בוודאי עם פסיקתו של הפילוסוף האנגלי בן המאה ה־17 תומאס הובס שלפיה "הסכמים שאין בצידם חרב הם מילים ריקות".
באחת משיחותיי איתו, כשהיה עוד "צעיר" בן 95 או קצת יותר, הוא אמר לי שנתניהו צודק כשהוא רואה בהסכמי אוסלו מיצג שווא ושאין ביכולתם לקדם שלום או ביטחון. קיסינג'ר הוסיף שביטחון הוא התנאי לשלום. קרוב לסוף חייו, כשהוא כמעט בן 100, עוד חיבר מאמר ארוך שהתפרסם בספר ושבו הזהיר מהסכנות האפשריות שבבינה המלאכותית לקיום האנושות.
עוד קודם לכן עמד על האיום על שלום העולם מהשינויים שחלים באופיין של מלחמות – מעימותים בין מדינות וצבאות ממוסדים פחות או יותר להתמודדות עם פעולות של ארגוני טרור, בעיקר אם ארגונים כאלה יצליחו להניח את ידיהם על אמצעים בלתי קונבנציונליים להשמדה המונית.
כאילו הוא צפה מראש את המערכה שבה ישראל וארצות הברית מתמודדות עכשיו נגד איראן. כבר אז הצביע על רפיסותה של אירופה, דבר שבא לביטוי בימים אלה בסירובה ליטול חלק במלחמה ש"אינה שלנו" ובפתיחת מצרי הורמוז על אף שאירופה היא הניזוקה הראשית מחסימתם בידי האיראנים.
