המשטר האיראני, כמשטרים דיקטטוריים רבים, בנוי על כוח שדורש שיכבדו אותו. כבוד הוא שם המשחק. ומהו אותו כבוד? זוהי הסכמה ציבורית מזויפת שאנו תומכים במשטר הזה. שקר זה המבוסס על פחד הינו המרכיב המרכזי בשלטון האייתוללות. מראית עין זאת איננה חדשה והיא מקובלת במדינות ערביות רבות אבל באיראן הגיעה העמדת פנים זאת לכלל אומנות וקיצוניות. השלטון תמיד מדבר בשם העם האיראני: "העם האירני לא ייתן לפגוע בזכותו, ריבונותו…". לשם שמירה על כבודו משטר זה מוכן לקחת סיכונים לא הגיוניים וללכת עד הסוף. הוא לעולם לא יראה סימן כלשהו לחולשה או לכניעה. הוא מבקש כעת הפסקת אש אותה הוא מציג ויציג שוב מעמדה של כוח.
זוהי תרבות שיעית שעליה אמר פעם נסראללה שעדיף למות מאשר להיות מושפל. הם מאמינים שברגע שנפגע כבודך אתה חשוף לגמרי לפגיעות חמורות יותר והם יודעים על מה שהם מדברים. כבוד בחברתם הינו שכבת ההגנה החשובה ביותר לשם הישרדות. כולנו מכירים רצח על כבוד המשפחה ואת תפקיד נקמת הדם בשמירה על שמה של המשפחה.
השפלת המשטר יכולה להיעשות באמצעות תקיפה של מוסדות השלטון באיראן והחרבתם, כמובן פגיעה במנהיגים הפוליטיים, וודאי במנהיג העליון עלי חמינאי.
צריך להבין מה סיכול ממוקד של המנהיג העליון בכל שלטון דיקטטורי ובפרט באיראן עושה להמונים. לחלקם הוא משמש חצי אלוהים, המנהיג הדתי, דמות אב. כשהוא נחלש עתידה להתפרץ תוקפנות עצומה שהייתה מודחקת כנגד מי ששעבד אותם לאורך שנים. את הכוח הזה עלינו לנצל. זוהי הפצצה הגרעינית האמיתית שישראל צריכה לשחרר את נצרתה.
האזרח האיראני יחוש שכעת אין יותר ממה לחשוש ומשמרות המהפכה יתפקדו ברמה נמוכה יותר, אם בכלל, כפי שקרה לחיזבאללה לאחר חיסול נסראללה.
ללא ספק צריך כבר כעת לדבר להמוני האיראנים באמצעות רשתות חברתיות, משרד החוץ, דובר צה"ל בפרסית, הודעות מתורגמות מטעם ראש הממשלה ופיזור עלונים בשמי איראן. המטרה הינה להניע אותם לצאת לרחובות. חיל האוויר שלנו מצידו יכול לגבות הפגנות נגד המשטר ולהגן על המפגינים באמצעות הפצצת כוחות הממשלה שיצאו נגדם. אפשר כמובן לעודד שיתוף במידע היכן מתחבא חמינאי ובכירים נוספים וכן מידע מודיעיני על מיקומם של אתרים צבאיים, מה שברגעים אלה כבר נעשה.
צריך להבין שכל אזרח איראני מפחד מהשלטון ובסתר ליבו מייחל לרגע שבו יוכל להשתחרר מפחד זה. אז ישאף לנקום בשלטון ובתומכיו בצורה אכזרית. כדי לשחרר כוח זה אין טוב ממראה עיניים. איראנים שיראו את סמלי שלטונם של האייתוללות מופצצים וחרבים ואת מנהיגיהם מחוסלים יחושו שיום השחרור הגיע.
גם אותנו איראן הצליחה להפחיד כמו את אזרחיה לאורך שנים רבות ועל כן תקפנו את זרועות התמנון ולא את ראשו. ופתאום אנו מגלים שלא כצעקתה. כך גם יגלו האזרחים שיצאו לרחובות. האמת היא שסיפור דומה קרה לנו בעזה ובלבנון. החיילים שכבשו אזורים אלה אמרו "לא כצעקתה." ללא ספק באמנות זאת של לוחמה פסיכולוגית אויבנו בכלל ואיראן בפרט עולים עלינו עשרות מונים.
קחו למשל את סיפור הטילים המדויקים האיראניים שכבר הספקנו לשכוח. סיפרו לנו שהם מכסים את כל ישראל ויכולים להגיע לכל נקודה אסטרטגית בדיוק של מטרים אחדים. מה קרה להם? האם הגיוני שגם בשלב זה של חיסול תוכנית הגרעין האיראנית הם יהיו עדיין במחסנים? אפילו לא טיל מדויק אחד על נקודה אסטרטגית? אולי בגלל שההנהגה חוסלה ואין מי שייתן את הפקודה? האמת הינה שאותו סיפור קרה לנו עם חיזבאללה. זוכרים את ההפחדות שלא יהיה חשמל למשך שבועיים בארץ? לא, לא חיסלנו לחיזבאללה ולאיראן את כל הטילים ואם היו כאלה הם כבר היו צריכים להיות משוגרים. נדמה לי שגם בנושא זה הצליחו להפחיד אותנו יתר על המידה.
עלינו לעזור לעם האיראני להשתחרר מהפחד שנטמע עמוק בקרבו לאורך שנים ולגלות – כפי שגילו אזרחי סוריה, לוב והיום גם אזרחי לבנון – שמי שמפחיד אותם הינו נמר של נייר. לשם כך צריך סוף כל סוף להכיר במדע הפסיכולוגיה ובחשיבותו במיוחד בקרב אויבנו שדווקא הם משתמשים בו בכל יום.
הכותב הוא ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני, לשעבר יועץ בחטיבת המחקר באמ"ן, מחבר סדרת "הצופן התרבותי" – חמישה כרכים בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון הדנה באופן החשיבה של אויבנו
פורסם במעריב.
