מבצע "עם כלביא" הוא חלק מהמלחמה בין איראן לישראל והיה בלתי נמנע עקב ההתקדמות של הרפובליקה האסלאמית בתוכנית הגרעין שלה, בייחוד בתחום ההנשקה (weaponization), תוך הוכחת נכונות לירות טילים אל מרכזי האוכלוסייה הישראלית (מרץ ואוקטובר 2024). במקביל, ההנהגה האיראנית המשיכה להצהיר על כוונתה להשמיד את המדינה היהודית. הכוונה לחדש את מיזם ההנשקה האיראני לא השאירה לישראל ברירה אלא להפעיל את התוכניות למנוע מאיראן בכוח הנשק להתחמש בנשק גרעיני.
המערכה החלה במתקפה ישראלית מרשימה. למרות היותה מעורבת בכמה חזיתות, יכולתה של ישראל להקרין עוצמה צבאית ביעילות למרחקים גדולים הודגמה בבירור, מה שחיזק עוד יותר את ההרתעה הישראלית.
באופן אירוני, המלחמה הנוכחית החלה עם ההתקפה הברברית של ה-7 באוקטובר 2023 על ידי חמאס, שלוח איראני, ששילם מחיר יקר עד כה. לאחר זמן מה גם חיזבאללה, השלוח הראשי של טהרן, נחלש במידה רבה, מה שגרם בין היתר לנפילת משטר אסד בסוריה – הפסד איראני נוסף. איראן החליטה כאמור פעמיים לתקוף ישירות את ישראל במטחי טילים, ואלה גררו תגובה של חיל האוויר הישראלי אשר שיתקה את מערכת ההגנה האווירית של איראן. מאז אוקטובר 2024 הפכה איראן לפגיעה יותר, ובמקביל התקשו שלוחיה לגבות מחיר מישראל. ההתקפה הישראלית על התשתית הגרעינית של איראן הייתה רק עניין של זמן.
מבצע "עם כלביא" מכוון בעיקר כלפי התשתית הגרעינית של איראן ומאגרי הטילים הבליסטיים שלה כדי להסיר את האיום הקיומי האיראני מעל ישראל. המבצע הצליח לערוף את ראשי הצבא ומשמרות המהפכה בניסיון ליצור בלבול ברמת הפיקוד בבואו לגבש תגובה. חלק גדול מהתשתית הגרעינית נהרס. עם זאת, מתקן ההעשרה הראשי בפורדו עדיין פועל, ונדרשים מאמצים נוספים כדי למוטט אותו. ראוי לזכור שלכל מתקן יש דלת כניסה שדרכה אפשר להיכנס ולהשלים את המלאכה. חשוב ביותר היה חיסול המדענים הראשיים שעבדו במיזם ההנשקה, מה שיעכב ניסיון עתידי לשחזר יכולות דומות.
זו תמימות להאמין שהידע שנצבר באיראן יכול להימחק בפעולה צבאית. על פי אסטרטגיית "כיסוח הדשא" של ישראל, היא יכולה רק לסכל יכולות אצל אויבים עם השפעה מועטה על מניעים עוינים. אם איראן עוינת תחדש את מאמצי הגרעין שלה, לישראל לא תהיה ברירה אלא לחזור ולפעול במתקנים המסכנים את ביטחונה (זה נכון לגבי כל איום). האסטרטגיה של ישראל היא להרוויח זמן על ידי נטרול איומים מתפתחים.
למרות מה שמומחים אומרים, שינוי המשטר אינו מטרה של מבצע "עם כלביא". בשנות ה-1980 למדה ישראל בלבנון, בדרך הקשה, שהחלפת משטר היא מיזם מורכב ומסוכן. ניסיונה של ארה"ב, מדינה הרבה יותר חזקה מישראל, בעיראק ובאפגניסטן חיזק את הלקח הזה. בניגוד ללבנון, עיראק ואפגניסטן, איראן אינה כבושה על ידי כוחות זרים, מה שמשאיר חופש פעולה רב יותר לאייתולות לדכא את עמם. יתר על כן, ישראל הפגינה עד כה זהירות בכך שלא תקפה לא את הרמה הפוליטית הגבוהה ביותר ולא את תשתית ייצוא הנפט – המשענת הכלכלית של המשטר. חציית הסף הזה תלויה בדינמיקה בין שני הצדדים.
גורם נוסף המשפיע על הסלמה אפשרית הוא וושינגטון. נראה שארה"ב נתנה אור ירוק לפעילות צבאית ישראלית הנתפסת כזרז לשינוי הדחיינות האיראנית בשיחות הדו-צדדיות. הנשיא דונלד טראמפ אמר בפומבי שהוא נתן לטהרן פרק זמן של 60 יום לסיים את המו"מ, והדגיש כי המבצע הישראלי החל ביום ה-61. עם זאת, הוא מוכן לחדש את המשא ומתן בנקודת זמן טובה יותר מבחינתו. לא ברור האם ארה"ב תעבור מסיוע פעיל בהגנת ישראל ואספקה נאותה להמשך הלחימה אל השתתפות בתקיפת מטרות גרעיניות באיראן, בפורדו בפרט, כפי שירושלים רוצה. לא ברור מה טראמפ הבלתי צפוי יעשה. עד כה, הוא נראה נהנה מהישגי צה"ל. הוא מעריך בעלי ברית חזקים שמשרתים אותו כמטה זעם.
ישראל אינה מתנגדת ל"עסקה" אמריקאית עם איראן אם זו עסקה טובה וניתנת לאימות, אך ספק אם עסקה כזו היא בת השגה כל עוד טהרן מתנגדת לכלול בה את סילוק מתקני ההעשרה, תוכנית הטילים הבליסטיים והפסקת פעולותיה המערערות את היציבות במזה"ת. באופן כללי, אין לתת אמון במשטר הזה. תולדות מעשי הרמייה המתמשכת של המשטר האיראני ידועים היטב. אפילו הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), שלא פעם גלתה עיוורון מרצון כלפי השקרים האיראניים, החליטה לבסוף שאיראן הפרה את התחייבויותיה לאמנה לאי-הפצת הנשק הגרעיני (NPT). יתר על כן, עסקה שאינה מתפרשת ככניעה תחזק את המשטר המדכא את העם האיראני. סביר להניח שוושינגטון מודעת להתנהלותה של טהרן, ולא תאפשר לה לחמוק מקבלת התנאים האמריקניים.
לישראל אין עניין להאריך את המלחמה מעבר למה שנדרש כדי להסיר את האיום הגרעיני. לעומת זאת, איראן מנסה לצמצם את הפסדיה ולהרוויח זמן על ידי משא ומתן מחודש עם ארה"ב. כדי להשיג הישגים טובים במו"מ תיטיב ארה"ב לעשות אם תנהל מו"מ תוך הצטרפות למאמצים הצבאיים הישראליים, כדי להחליש עוד יותר את איראן.
הקהילייה הבינ"ל צריכה להודות לישראל על כך שסוף סוף נטלה את היוזמה להיפטר מהסכנה הגרעינית האיראנית האסלאמיסטית לָעולם. יותר מדי שנים סבל המערב מ"תסמונת בת היענה" המתעלמת מהאיום האסלאמיסטי מטהרן. ישראל אינה מצפה להכרת תודה – רק לחסוך מעצמה ביקורת צבועה בעת שהיא עוסקת בהישרדות בשכונה קשה.
פורסם ב -JISS
