לא היה בתולדות צה"ל רמטכ"ל שנכנס לתפקידו בעיצומה של מלחמה. הרמטכ"ל מוטה גור אמנם נכנס לתפקידו באפריל 1974, בעיצומה של מלחמת התשה ברמת הגולן. אבל מלחמת יום כיפור הסתיימה כבר בסוף אוקטובר 1973. הכיוון לסיום הלחימה בחזית הסורית היה אמנם רחוק מהסכמה בין ישראל לסוריה, אבל קווי המתאר שלו כבר הסתמנו באופק.
הרמטכ"ל אייל זמיר נכנס לתפקיד כשהמצב בכל הזירות היה נתון באי וודאות. זה בוודאי בלט ביחס לזירת עזה, ביחס אליה הרמטכ"ל זמיר הוביל מהחודש הראשון מערכה שהונהגה על ידו במיקוד אישי ויש בה לא מעט הישגים.
אולם בבוקר יום שישי התברר המאמץ העיקרי בו היה ממוקד הרמטכ"ל – בהכנת המתקפה באיראן. המרוץ האיראני לקראת התחמשות בנשק גרעיני תבע ניהול צמוד של הרמטכ"ל לבניית המוכנות והתוכניות המבצעיות בזמינות לכל התפתחות אפשרית והחלטת הדרג המדיני. ללא ספק מדובר בפרק חדש במלחמה שנפתחה בשבעה אוקטובר 2023 והיא תחולל התהוות שטרם ניתן להעריך את היקפה.
במקביל, מצב אי-הוודאות המשיך לאפיין את כל יתר זירות המלחמה. כך בזירה הלבנונית מול חיזבאללה, שאמנם הוכה באורח חסר תקדים ביחס לכל מה שקרה לו מיום הקמתו, אך עדיין ממשיך במאמצי שיקום והצטיידות בכל מרחבי לבנון גם מדרום לליטני.
למול מאמצים אלה צה"ל מקיים מערכה ממושכת למניעת מהצבת איום מחודש מצד חיזבאללה נגד ישראל. באופן דומה גם הזירה הסורית רחוקה מיציבות וצה"ל נדרש בה לפעולה מורכבת, לא רק במשימות ההגנה על יישובי הגולן.
גם בזירת פיקוד המרכז נמשכים מאמצי הלחימה ההתקפית לחיסול התארגנויות טרור במחנות הפליטים, בתוספת תשומת לב לאפשרות הסלמה, לנוכח הועידה העומדת להתקיים באו"ם בהנהגת צרפת וערב הסעודית להקמת מדינה פלשתינית. גם הירי מתימן נמשך לכל אורך מאה הימים, בתגובה ניהל צה"ל רצף מבצעים מוצלח על ידי כוחות האוויר והים לתקיפת מטרות בתימן.
הרמטכ"ל זמיר הצליח במאה הימים האחרונים להתנהל במכלול המשימות בהקרנת יכולת הנהגה ופיקוד עניינית ומקצועית, באווירת עבודה שהשרתה על המערכת תחושת יציבות.
מה שסייע לו להתמקד בהכנת המתקפה לאיראן ובמערכה בעזה ולנהל במקביל את יתר המאמצים, הוא הסתמכות מתוך אמון על כל מפקדי הפיקודים המרחביים, בעיקר בצפון ובמרכז וגם במיקוד למלחמה באיראן, הסתמכות על ניסיונם של מפקדי זרועות האוויר הים ופיקוד העורף. בשיטת הפיקוד שלו הם זוכים לגיבוי וליכולת מיצוי של חופש פעולה רחב.
גם ההחלטה שלא למהר עם החלפת ראשי אגפים במטכ"ל במיוחד ראש אגף המבצעים, שכבר סוכם לו מחליף, סייעה במאה הימים הראשונים לניהול היציב של כלל זירות המלחמה.
אל מול החברה הישראלית הצליח הרמטכ"ל לשמר את הדימוי הממלכתי עמו נכנס לתפקיד. גם בטיפול במשבר מכתבי הטייסים במילואים ומקביליהם ביתר החיילות, הטיפול היה נחרץ ועם זאת נותר מאוזן, ללא רבב של הטיה פוליטית. באופן דומה בהתנהלות מול הדרג המדיני הצליח רא"ל זמיר לבטא עמדה מקצועית עצמאית תוך שימור מערכת יחסים של אמון הדדי. להצלחת המיצוב של הדימוי הענייני המקצועי, הייתה משמעות להזמת הטענה שהמערכה החדשה בעזה ובוודאי המתקפה באיראן, מייצגת אינטרס פוליטי של הדרג המדיני ולא אינטרס ממלכתי.
על בסיס הישגים אלה מבטו של רא"ל זמיר מופנה לתקופה הקרובה שתהיה ממוקדת בעיקר בעימות עם איראן. לא ברורה בשלב זה ההשפעה על המשך הלחימה ברצועת עזה, אך המלחמה באיראן חוללה מציאות אסטרטגית חדשה שתשפיע על יתר זירות המלחמה ובסבירות גבוהה גם על הדרך לסיום הלחימה בעזה.
פורסם בישראל היום.
