חוקת הרפובליקה האסלאמית של איראן מחייבת התנהלות שיטתית, אלימה ופנאטית של משטר האייתולות האפוקליפטי מאז הפלת השאה הפרסי בפברואר 1979.
חוקת האייתולות מהווה מפת דרכים לייצוא המהפכה האסלאמית למזרח התיכון, לאסיה, לאפריקה, לאמריקה הלטינית (“הבטן הרכה” של ארצות הברית) ולארצות הברית באמצעות חתרנות, טרור, ליבוי מלחמות אזרחים, הפצת מערכות לחימה מתקדמות, סחר בסמים, הלבנת הון והמרת דת.
חוקה זו מטיפה לניצחון המדוכאים, ה”מוסטדאפון” (כגון איראן, לבנון, ונצואלה, קובה וניקרגואה) על פני המדכאים היהירים, ה”מוסטקבירון” (כגון “השטן האמריקאי הגדול”, ערב הסעודית וישראל). חוקת האייתולות נועדה להקים חברה שיעית אוניברסלית, המבוססת על תורת אייתוללה חומייני, ולהכניע את “המשומדים” הסונים ו”הכופרים”.
האיום האיראני על העולם, ועל ארצות הברית בפרט, הוא קונבנציונלי ולא רק גרעיני. לדוגמה, סוכנים איראנים וחיזבאללה מקיימים פעילות שוטפת במקסיקו, בוונצואלה, בניקרגואה, בצ’ילה, בקולומביה, בבוליביה, באקוודור, ובמיוחד באזור גבול המשולש הגדול (ארגנטינה־פרגוואי־ברזיל) והקטן (צ’ילה־בוליביה־פרו). פעילות זו מאפשרת כניסה לארצות הברית דרך מעברי גבול חוקיים, או בשיירות מהגרים בלתי חוקיים. נוכחות “משמרות המהפכה האסלאמית” וחיזבאללה בדרום אמריקה היא נכס איראני חיוני, המספק בסיס לתקיפת מטרות אמריקאיות.
איראן הקימה יותר מ־36 מרכזי תרבות שיעיים ב־17 מדינות, ורבים מהם משמשים זרועות ריגול לאיסוף מודיעין ומגייסים טרוריסטים, מרגלים ומנופי דעת קהל כדי לכרסם במעמד האסטרטגי של ארצות הברית בחצרה האחורית.
לפי מכון המחקר “המועצה האטלנטית” בוושינגטון הבירה, “איראן ממנפת את מעמדה במדינות מרכז ודרום אמריקה כבסיס לפעילות אנטי־אמריקאית… טהרן ניצלה את הפיכת העולם לרב־קוטבי ואת הגל האנטי־אמריקאי באמריקה הלטינית להעמקת השפעתה… איראן העמיקה את קשריה עם בוליביה, קובה, אקוודור, ניקרגואה ו־ונצואלה, המתנגדות למדיניות החוץ של ארצות הברית… ארגוני הטרור הנתמכים על ידי איראן רחוקים אלפי קילומטרים מאיראן והם מגייסים הון וכוח אדם, מתפתלים סביב העולם וקוראים תיגר על ארצות הברית גם ביבשת אמריקה”.
ג’יימס פיליפס, מומחה לענייני המזרח התיכון וטרור בינלאומי ב־Heritage Foundation מתעד את הפעילות האיראנית האנטי־אמריקאית באמריקה הלטינית. פעילות זו, בחסות מספר רב של מסגדים, כוללת אימונים במחנות לטרוריסטים בוונצואלה, סחר סמים והלבנת הון, והרחבת הפעולות בגבול ארצות הברית ומקסיקו. להערכתו של פיליפס, איראן מתכננת להפעיל ממקסיקו מתקפות סייבר על זרועות ממשל בארצות הברית.
מערכת החינוך האיראנית, דרשות יום שישי במסגדים, התקשורת הרשמית במדינה והרקורד השיטתי של המשטר מאז שתפס את השלטון ב־1979 – כולם מונחי חזון פנאטי, דתי ומגלומני, ואינם פועלים על פי שיקולים כלכליים או דיפלומטיים. התנהלות משטר האייתולות הפכה אותו למוקד מוביל בעולם לטרור ולמלחמות. היא ממחישה את העובדה שמשטר זה אינו שותף פוטנציאלי למשא ומתן בתום לב ולדו־קיום בשלום עם שכנותיו הסוניות.
דיפלומטיה אמריקאית בת 46 שנים מול שלטון האייתולות שדרגה באופן דרמטי את יכולותיו הטרוריסטיות והמלחמתיות, האנטי־אמריקאיות. הסנקציות הכלכליות שהוטלו על איראן ב־40 השנים האחרונות הוכחו כהפיכות, ולא הביאו להתמתנות האייתולות. שאיפתה של ארצות הברית לסיים, או לפחות לצמצם, את המלחמות והטרור מחייבת את השמדת מקור המלחמות והטרור העיקרי בעולם. כלומר, מחייבת את שינוי משטר האייתולות.
ככל שמחירו של שינוי המשטר עלול להיות גבוה, הוא יתגמד בהשוואה למחיר העמידה מול איראן גרעינית, שתהיה התוצאה של הימנעות ממערכה לשינוי משטרה.
